תמונות מהטיול : בגלריה

הגעתי למקסיקו בתחילת נובמבר אחרי ביקור קצר בארה"ב בו קניתי קייק חדש –DAGGER G-FORCE .   והנה אני שוב במרכז אמריקה מוכן להרפתקאה חדשה.
למקסיקו יצא שם מפחיד בקרב מטיילים רבים בשל אחוז פשיעה גבוה וסיפורי אימה (בעיקר שודדים אכזרים וגנבים רבים). נכון, ישנם אזורים בהם צריך לפקוח יותר עיניים אבל המדינה בכללותה מקום נפלא הכולל אזורים מדבריים, טרופיים והרריים כשהשניים האחרונים תורמים להמצאותם של נהרות רבים (ברובם לא מוכרים ורק מחכים לנו).
הכסף המקומי, פזו מקסיקני, שווה בערך 1/2 שקל (10 פזו = 1 דולר אמריקאי) ופרט לערים הגדולות ומרכזי תיירות, דוגמת קנקון ואקפולקו, יוקר המחיה אינו גבוה. נסיעות ארוכות ברחבי הרפובליקה הינן ברמה גבוהה ולעיתים ההפרש בין מחלקה ראשונה לשניה מגוחך (לפעמים לא יותר מדולר או שניים). הניידות קלה, במקצת המקרים דרשו ממני תשלום נוסף על הקייק, כולל באוטובוסים מקומיים (באחד מהמקרים הנהג התעקש שניסע איתו למרות הצפיפות הגדולה וממש "יצא מגדרו" כדי להכניס את הקייקים).
סיימנו עם ההקדמה ועכשיו לדבר האמיתי.  מייד עם הנחיתה במקסיקו סיטי לקחתי מונית לתחנת האוטובוס טסקניה (TASQUENA ) ומשם אוטובוס לאקפולקו להפגש עם אלכס (הסקוטי) ואורי. החיים בבסיס החברה BRAVO TOWN  היו קלים ופשוטים. מצד אחד  הנהר PAPAGAYO    ומצד שני הכפר הנושא שם זהה.  החלק המסחרי של הנהר הינו 8 ק"מ של קניון גרניט יפה עם אשדים בדרגה 2-3  ונקודות משחק מעולות במים גבוהים. ההגעה לנהר פשוטה ואפשרית עם החברה, והיציאה ישר לבסיס החברה. באתר ניתן להנות מארוחה,CAMARONES  (סרטני נהר) – מומלץ, ומקלחות. ניתן לעשות קמפינג בשטח האתר או להתארח אצל המדריכים.
ממש לפני העזיבה, וסגירת האתר בשל מפלס המים היורד,  יצאנו ליומיים לחקור את החלק העליון של הנהר. הנסיעה בשטח במשך שעתיים וחצי בכביש הררי ומתפתל (לא לאנשים שרגישים למחלת ים...)הגענו לערוץ של RIO GRANDE בו התחלנו את הטיול. לאחר כ-2 ק"מ עם אשדים בדרגה 2 הגענו למפגש עם ה-PAPAGAYO ולשימחתנו המעבר היה חלק והנוף של ההרים מסביב מדהים. מכאן נתקלנו במספר אשדים בדרגות 3 ואפילו 4 שדרשו סקאוטינג.  לא מצאנו את המחנה המתוכנן ועצרנו באחד החופים החוליים על מנת לא להכנס לחושך. בישול נהדר ושמחת חיים של החבורה היוו ערב כייפי עד שהתפזרנו לישון, מי באוהל מי על ערסל והיו שבחרו לישון על החול תחת כיפת השמים.  בבוקר מצאנו אחרי 1.5 ק"מ את המחנה המתוכנן: הכניסה לקניון פי השטן, LA BOCA DEL DIABLO , הקניון הינו צר מאוד ובחלקו הראשון נופל הנהר לאורך 150 מטר כ 40 מטר בגובה בסידרה של אנדר קאטים וסיפונים, לתוך בריכה עם קירות גבוהים שנקודת החזרה של הנהר הינה חור עגול בקיר הסלע. מיד בהמשך של הבריכה יש אשד בדרגה 5 ואנחנו חזרנו לנהר מיד אחריו. להעביר את כל הציוד לקח לנו כשעתיים בהן עלינו וירדנו לאורך הנהר פעמיים. משם צלחה דרכנו בקניון יפהפה בו עוברים מתחת לגשר השטן PUENTE DEL DIABLO) ), גשר שנבנה, עלפי הסיפורים, ע"י פיראטים שהגיעו לחוף ועלו להרים להטמין את אוצרותיהם.  עוד מספר אשדים בדרגה 3 עד לנקודת ההתחלה של הטיול המסחרי ועוד כשעתיים עד לבסיס.  יש אפשרות לעצור במקום שנכנס נהר נוסף משמאל ולעלות לאורכו כ – 500 מ' לשני מפלים עם בריכות שחיה צוננות.
לקראת דצמבר ולאורך כל העונה היבשה מוקמות סוכות לאורך הנהר המשמשות כמסעדות לתיירים מקומיים המעדיפים לטבול בנהר מאשר לנסוע לחופים היקרים של אזור אקפולקו.

בתחילת דצמבר יצאתי משם לעבר מדינת ורה קרוז, במזרח מקסיקו. הגעתי לחלקומולקו, JALCOMULCO , כפר קטן הממוקם על גדת נהר אנטיגואה (ANTIGUA ) במרחק של כשעה נסיעה מחלפה (JALAPA ), ומשמש מרכז לנופש ספורט אתגרי בעיקר לעכברי העיר ממקסיקו סיטי. הכפר שנשטף בגלי תיירים מקומיים במהלך חופשת הקיץ והחגים הגדולים (חג המולד, ראש השנה האזרחי וסמנה סנטה (מקביל לפסח)) עדיין נותן הרגשה אותנטית, אך מוגבל מאוד בשירותים לתייר. אין אפשרות להוציא או להחליף כסף (אם כי מספר מקומות יקבלו דולרים אמריקאים) אין תחנת דלק או קליטה לטלפון סלולארי, אבל אינטרנט זמין ומניח את הדעת וטלפונים בחנויות המכולת במרכז הכפר יענו על צורכי התקשורת הגלובלית.
סביב הכפר ישנם מספר נהרות שישמחו חותרים בכל רמה. אנטיגואה שמחולק לשלושה חלקים ע"י שמות שונים מאפשר גם טיול של יומיים או שלושה. החלק העליון, ברנקה גרנדה (BARANCA GRANDE ) מתחיל בכפר בשם זה דורש התחלה מוקדמת ונסיעה של כ-3 שעות מחלקומולקו. הקטע מתחיל ב 10 ק"מ של אשדים בדרגה 2-3 ללא הפסקה וכל זה בין קירות שמתנשאים לגובה של מאות מטרים משני הצדדים (בחלקים של הקניון העומק מגיע לכ-800 מטרים). לאחר מכן הנהר מתמתן והאשדים פחות צמודים זה לזה. חלק זה מאופיין בעיקולים רבים ויש להיזהר מעצים שנופלים וחוסמים לעיתים את הערוץ כולו.סה"כ כ-15 ק"מ נוספים עד מונטה אלבאן (MONTE ALBAN ) כפרון שיושב על מצוק מעל הנהר, ניתן לישון בו את הלילה וכן להגיע אליו עם רכב מהכפר. מכאן מתחיל הכיף הגדול כק"מ אחרי מונטה אלבאן בעיקול חד ימינה מחכה קלסה סינקו (CLASSE SINCO ) רפיד 5!!  ניתן לבחור בערוץ החיצוני של הסיבוב כדי לעקוף אותו באשד בדרגה 3. מיד אחריו נכנס הסורדו (SORDO ) מצד שמאל וניתן להריח אותו בקלות, הנהר מנקז את הביוב של חלפה ולכן מכאן ומטה רצוי לסגור את הפה ובוודאי לא לשתות מהמים (זה נכון מה שאומרים – חרא צף). את הברנקה גרנדה מסיימים ה 4X 4, 4 רפידים בדרגה 4 לאורך כ 2 ק"מ. לפני כל אחד ניתן לעצור על הגדה ולראות מאיפה עוברים. ק"מ נוסף אחריהם מגיעים לגשר פסקדוס (PESCADOS - דגים) שהוא גם נקודת הסיום לברנקה גרנדה. הקטע כולו הוא כ-30 ק"מ ולקח לנו בcreek

BOATS  6 שעות חתירה!!!!!
היום הסתיים בארוחה חגיגית לכבוד חג המולד ושתיה באירוח המקומיים.
כבר הזכרתי את פסקדוס וזהו הקטע הפופולרי ביותר בנהר. מהגשר שנמצא 20 דקות נסיעה מהכפר, מתחיל קטע של  18 ק"מ שמאכלס בתוכו כ-25 אשדים בדרגות 2-4 בין קירות גבוהים ומלכודות סרטנים (ככל הנראה הארוחה בסוף היום). שמות כמו "לה קסקדיטה" (המפלון – LA CASCADITA ), "לה ברוכה בלנקה" (המכשפה הלבנה – LA BRUJA BLANCA ) ו "לה כואבה" (המערה – LA CUEVA ) יגרמו לכל חותר לחייך. שווה לבדוק את מפלס המים עם אחת החברות המקומיות אבל אם לא היה הוריקן ביומיים הקודמים הכיף מובטח וניתן לתצפת על כל האשדים בקלות. נקודת הסיום היא מתחת לגשר המכוניות שמוביל למרכז הכפר.
בזמן השהות בכפר ניתן לצאת לטיולים רגליים באזור או לשכור אופניים. כל אחת מ- 20 החברות בכפר ישמחו לקחת אתכם לסנפלינג או למסלולי אומגה בין עצי המנגו העצומים או מעל לנהר. כמו כן יש פיינט בול ומספר מקומות המציעים סאונה מסורתית, הנקראת טמזקל (TEMAZCAL ).  מאחורי מגרש הכדורגל ישנו מסלול רגלי המוביל לקיר טיפוס טבעי שכבר קיימים בו מספר מסלולים, מומלץ בשעות הבוקר ולמנוסים יותר בתחום. אם התמזל מזלכם להיות בכפר בסוף השבוע יש סיכוי שתזכו לדיסקו מקומי על מגרש הקט-רגל ותוכלו להנות ממוסיקת פופ לטינית וכן הרבה מקצבים לוהטים (הריקודים כמיטב המסורת בזוגות). ברחבי הכפר יש מספר מסעדות אך אני הורגלתי לאכול בדוכני הרחוב שמצטיינים באוכל פשוט וזול.
אחרי החגיגות חזרתי לנהרות. הסורדו הוא נהר קטן (CREEK ). ההגעה דרך חוות קפה גם היא כ 20 דקות בלבד מהכפר.  הנהר מצחין אך שווה לחתור בו פעם אחת. אשדים טכניים ומתמשכים, יש להיזהר מהשיחים והעצים בצדדים, אבל זה בטח לא מפחיד כרישי ירדן שכמונו. החתירה בסורדו לקחה לנו (4 פנתרים מקנדה וניו זילנד) כשעתיים ומשם המשכנו לקטע האחרון של הברנקה גרנדה (ה-4X 4 ).  יש אפשרות לצאת בגשר או לחתור עד הכפר (עוד שעתיים על הפסקדוס), בכל מקרה תשתו הרבה כדי להרוג את כל מה שהצליח להכנס לבטן (קולה, אלכוהול, מה שעוזר לכם).
בהשקעה גדולה יותר, נהר האקטופן (ACTOPAN ), CREEK נוסף במרחק של כשעה נסיעה, פותח את הבוקר בצורה נפלאה. הכניסה לנהר בשני מפלים נקיים, בגובה 4 מטרים כל אחד, לברכה כחולה וצלולה, אין בעיה לעלות חזרה ולהמשיך בזה כל היום. ואי אפשר להתעלם שבנקודה זו הנהר פורץ במספר מקומות מקיר הסלע עם צמחייה פראית. אפשר לחילופין להביא ספר ולהעביר יום סתלבט בכיף. מהבריכה מתחילה סדרה של רפידים בדרגה 3 שלא משאירים מקום להרבה יותר מלראות אותם בדרך למטה ואחרי מפל שנכנס מצד ימין הנהר נרגע מעט וממשיך בדרגה 2 לכיוון הים.יש אפשרות לצאת אחרי כ-20 דקות בגשר לצד חברת רפטינג או להמשיך עד הגשר הבא עוד כ- 8 ק"מ של מים צלולים וגלים קטנים בזרם (דרגה 1-2). בכל מקרה וודאו עם הנהג שהוא מבין איפה לאסוף אתכם. בהנחה שארוחת בוקר פתחה את היום, צהריים אפשר לאכול באחת מהמסעדות בצד הכביש שמציעות עוף על הגריל, מנה עם אורז וטורטיות תעלה 20 פזוס ותשביע גם את המורעבים שבינינו.
לסיום הביקור בחלקומולקו הייתי ממליץ לפתוח את היום בגשר שבכפר על החלק השלישי של האנטיגואה. 26 ק"מ במורד הזרם, כ3 שעות ברפידים 2-3, יש מעיינות חמים שפותחו עם בריכות ומגלשות בשם "בניוס כריזל" (BANOS CARRIZAL ). יתכן וייגבו מכם דמי כניסה גם אם באתם מהנהר אבל שווה את 40 הפזוס ליום כיף, במיוחד אחרי שבוע חתירה שכזה.
את כל הנסיעות אפשר להשיג בכפר מהחברות השונות או נהגים פרטיים, כל בעל טנדר ישמח לקחת אותכם, אבל צריך לבדוק כמה ואפשר להתמקח על המחיר. הנסיעה הכי יקרה שלי יצאה 20 דולר לראש לברנקה גרנדה (שלוש שעות לנהר ואיסוף מהגשר לעוד 20דקות חזרה).

מגן עדן אחד של חותרים נסעתי ישירות לאחר. סיודד ווייס (CIUDAD VALLES ), 12 שעות נסיעה צפונה במדינת סן לואיס פוטוסי (SAN LUIS POTOSI ), עיר קטנה אך הרבה יותר מפותחת מהכפר קיבלה את פני לשנה החדשה. האטרקציה הגדולה ממוקמת 25 דקות ממרכז העיר – מפלי מיקוס (MICOS ).  המפלים מתחילים מתחנת כח על יד הכפר פגו פגו (PAGO PAGO ).  המספרים יסבירו בצורה המשכנעת ביותר – לאורך ק"מ אחד יש 8 מפלים בגובה שבין 4 ל 9 מטרים. הכל קל פשוט ואי אפשר לפספס, הלונה פארק הטבעי הכי טוב שביקרתי. אפשר לקפוץ את המפלים שוב ושוב (עד שנמאס לסחוב את הקייק בחזרה למעלה) הבריכות כחולות וצלולות ובסוף מחכה העוף על האש והבירות במקררים, אין ספק שיש כאן הרכב מנצח!!!! עוד ק"מ והגענו לקמפינג על גדת הנהר, אם כי לא מומלץ לעשות את זה בחושך (לקחנו את הזמן עם העוף והבירות...).
שעה נסיעה צפונה במעלה הנהר, נהר ווייס (VALLES ), יש קטע נוסף דומה באופי הכולל שני מפלים של 9 מטרים (דרגה 4), עם אותן בריכות מקסימות, רק לא לטעות ביציאה. השם של הקטע, "אל סלטו" – המפל, לקוח ממפל של 50 מטרים מיד לאחר היציאה מהנהר (כבר קפצו אותו בעבר).
שני קטעים אחרים באזור שייכים לנהר הסנטה מריה (SANTA MARIA ). החלק התחתון, הקניון החמישי או כפי שהוא נקרא באזור ה"טמפאון" (TAMPEON ) כולל אשדים בדרגות 3+ ומוצא לקהל הרחב כטיול יומי ע"י שתי חברות רפטינג מקומיות שישמחו לתת לכם הקפצה לנהר וחזרה (בדרך כלל גם יכבדו אותכם בארוחת צהריים). גם הנהר הזה כחול ברוב ימות השנה ובזרימה גבוהה יש לצפות להרבה FUNNY WATER בקניון.
הסנטה מריה מזמין מאוד בקטע עליון יותר שנקרא גם הקניון השלישי והרביעי. יום ארוך שמומלץ להתחיל מוקדם. הנסיעה מהעיר כשעתיים וכבר מתחילים באשדים קטנים. הקניון השלישי (הראשון של היום) מתחיל בפורטג' בשל גזע שחוסם את יציאה ממנו (אבל תבדקו אולי כבר לא), וממשיך בעוד 2-3 אשדים 3. מכאן התחלנו להעלות חשדות ששלחו אותנו לנהר הלא נכון, רבים מגדירים את הסנטה מריה כנהר מאתגר אבל אנחנו חתרנו שעה וחצי במים שקטים.  הקניון הרביעי הוא זה שטומן בחובו את הקסם האמיתי, מהרגע שהגענו אליו לא נמחק החיוך מהפרצוף, רפיד רודף רפיד סלעים גדולים שחוסמים את הראיה, מפלונים וקפיצות של 2-3 מטרים בכל מקום. ומודה שעם ה g-FORCE הלכתי ברגל עוד 3 מהם, אבל המקום משגע.  לקח לנו עוד 2 וחצי עד שנגלה לפנינו מפל תמול (TAMUL ) נהר ה"גאינס" - התרנגולות (GALLINAS ) נופל לתוך הסנטה מריה מגובה של 105 מטר!!!  וחוסם את הנהר לחלוטין (בעונה היבשה ניתן לפעמים לחתור מתחתיו).  סיום נהדר וכבר לא אכפת שעכשיו צריך לטפס לצד הנהר בסולמות מתפרקים ולסחוב את הקייק עוד ק"מ לחניה.  יום מעולה לכולם, חוזרים לטקילה בערב.
גם כאן מחיר ההסעות משתנה, ורצוי להתייעץ עם החברות המקומיות. כדי לנסות את הטאקוס הייחודיים לאזור ולזכור שהקולנוע המקומי מציג רק סרטים מדובבים (טוב, נו מתוך 8 אולמות,  "קינג קונג"  הוצג פעם ביום באנגלית).

זכיתי גם לחוויה שונה ומיוחדת בתחום. בזמן טיול (בלי הקייק) בצ'יאפס (CHIAPAS ) המדינה הדרומית במקסיקו הגובלת בגוואטמלה, פגשתי מספר קייקיסטים שסיפרו לי על סרט שהם מצלמים והזמינו אותי לראות אותם קופצים את מפלי אגואה אזול (AGUA AZUL ). המפלים הכחולים נמצאים בשמורת טבע כשהגבוהים הם כ- 30 מטר. כשנפגשנו שוב ביום המדובר הגיע למקום צוות גדול של צלמי טלוויזיה וכן מסוק לצורך הצילומים. עזרתי להם באבטחה (בנהר לא בחניה....) והוזמנתי להצטרף להפקה לעוד 5 ימים בכל המדינה. בין כוכבי הסרט היה תאו ברמן שמוכר בוודאי לחובבי המפלים (החזיק או עדיין מחזיק בשיא העולם למפל הגבוה ביותר). במהלך הצילומים הגענו גם לנהר הסנטו דומינגו (SANTO DOMINGO ) וצילמנו קטע של 300 מטר בו נופל הנהר כ-100 מטר בגובה ברצף של 5 מפלים (כן – 20 מטר בממוצע).  את הסרט ניתן להשיג רק בתחנת הטלויזיה המקסיקנית שצילמה אותו לצורך קידום התיירות במדינה ושידרו אותו בתחנה כלל ארצית.  הימים של ההפקה היו מהטובים ביותר שהיו לי במקסיקו אך בסופם גם נודע לי שאני צריך לחזור לארץ.

לסיכום אני רוצה להזכיר גם את החופים הפאסיפיים לחובבי הגלים, בהם ניתן למצוא גלים מהטובים בעולם, לדוגמא –"פוארטו אסקונדידיו" (PUERTO ESCONDIDO ).  ולברך את כל מי שרוצה לנסוע  ולראות את המקומות. כל מה שצריך זה כמה פזוס, שיחון בספרדית וחיוך.
מקסיקו היא אחת המדינות שנחקקו בליבי. אני יודע שאני אחזור לשם וחמשת החודשים ששהיתי שם הם רק קצה המזלג מבחינתי.

אני רוצה להודות לכל מי שאירח אותי ועזר לי במקסיקו.  ובמיוחד למרק ואמה מונסגרוב על הצילום והאפשרות להציג לכם קצת אקשן .

תודה לאלכס אייתקן על התמונות מנהר הפפגיו

דורון פלג "JACK "   
jackayak@gmail.com

יש אפשרות ליצור קשר ישירות עם החברות:
אקפולקו-
WWW.SOTOVERJET.COM.MX   
חלקומולקו -
WWW.PIRAGUAS.COM – ANAIS ,  ANDREAS.
WWW.PROADVENTURES.COM   - איזבל וראול.
WWW.ECCOSPORT.COM – אלחנדרה וריצ'י.
ווייס -
WWW.HUAXTECA.COM – ENA