כיצד להבקיע דרך הגל הנשבר

ככל שאני מעביר יותר הרצאות ומנחה חותרים כיצד יש להתמודד עם אזור שבירת הגלים בקיאק הימי , כך אני פוגש יותר ויותר סילופי מידע על תחום החתירה .
שתי הטעויות הרווחות ביותר אותן אני שומע הן , "תמוך לתוך הגל וכך תישאר זקוף" ו "יש לשכב על הדק הקדמי בזמן חציית גל נשבר" .
אני מאמין כי שתי אמרות נאות אלו הן דוגמא מצוינת לאמרה "קצת ידע יכול להיות מסוכן ביותר".

לנושא ה "תמוך לתוך הגל וכך תישאר זקוף" התייחסתי במאמרי "שליטה בגלישת צד".
חותר צריך לעשות יותר מאשר תמיכה כדי להישאר למעלה , אם לא תייצב את הקיאק בזוית הנכונה לגל כל התמיכה שבעולם לא תמנע ממך להתהפך .

באשר לאמרה " יש לשכב על הדק הקדמי בזמן חציית גל נשבר", אחלוק אתכם את שלמדתי וראיתי בכל שנותיי בהן לימדתי ושיחקתי באזור שבירת הגלים . הסבר מפורט לטכניקה זו תוכלו למצוא במאמרי "שיגור הקיאק דרך אזור שבירת הגלים", כרגע נתמקד בפרטים הקטנים של החתירה דרך גל נשבר שהיא אחד מהמרכיבים שלהבקעת הקיאק דרך אזור שבירת הגלים .

בזמן ההתקדמות לעבר הגל, ניתן להעריך האם הגל עומד להישבר עליך. ככל שהגל יהיה גדול יותר תזדקק למומנטום גדול יותר כדי לעבור דרכו.
בנקודה זו תרצה לקבל את מירב הכוח אותו ניתן להפיק מחתירה קדימה .
כדי לצבור מהירות מספקת, אמליץ כי תחתור באמצעות תנוחה יותר אנכית של המשוט . ככל שהגל קרוב יותר תנועת החתירה הופכת אנכית יותר וכך מספקת יותר מהירות וכוח כנגד הגל .

חשוב שלא להיכנס לפאניקה , ולהיכנס למצב שלו אני קורא "חתירת תחנת הכוח", חתירה זו היא כאשר נראה שהחותר מסובב את המשוט במהירות של 90 קמ"ש אבל אין בחתירה די כוח לגרור פרעוש .
כאשר אתה חותר היה בטוח שיש לך תפיסה טובה על המים , והשתמש בכל פלג גופך העליון בתנועה סיבובית בזמן החתירה . המטרה היא לצבור את המהירות הגבוהה ביותר האפשרית כדי שלך ולקיאק יהיה מומנטום מספק להבקיע דרך הגל .

באשר לתזמון , ניתן למצוא פרטים נוספים במאמר "שיגור הקיאק דרך אזור שבירת הגלים".
הטוב ביותר הוא שלא להימצא בדיוק היכן שהגל נשבר עליך, אולם לעיתים פשוט אין דרך להימנע מכך.
זהו הרגע בו עליך "להבקיע" דרך הגל , שיטה זו טובה במקרה של חתירה דרך גלים נשברים או גלי קצף (white water waves ) .
לפי הקונספט של לשכב על הדק הקדמי בזמן מעבר דרך גל , עליך לשאוף להגיע למקסימום מומנטום ומינימום התנגדות ברגע המפגש בין הקיאק לגל . כדי להגיע למינימום התנגדות עליך לשכב על הדק הקדמי כאשר המשוט צמוד לקיאק בתנוחת הכנה לגלגול (צמוד ומקביל). לאחר שימוש רב בשיטה זו איני ממליץ עליה כלל בזמן חתירה בקיאק ימי .

כאשר הגל נמצא במצב של רגע לפני הפגיעה בך, מחזוריות החתירה צריכה להביא אותך לכך שקצהו הקדמי של הלהב חודר לתוך הגל ברגע של נקודת המפגש.
מנח זה מהווה את ההתנגדות הקטנה ביותר בין הגל למשוט בזמן הכניסה לגל . אם המשוט יהיה במצב אנכי לקיאק בזמן הכניסה לגל , מוט המשוט נדחק אחורה בעוצמה כנגד גוף החותר ובכך מהווה את ההתנגדות הגדולה ביותר לגל .

לסיכום, יש לרכון קדימה – אך לא לשכב על הדק.
ההישענות היא כזו המאפשרת המשך חתירה בזמן שהגל נשבר עליך תוך כדי ניצול תנוחה בה ההתנגדות בין המשוט לגל היא המינימלית ביותר. הגל יעבור מעליך במהירות רבה , התחושה תהיה כאילו לרגע אתה לא נע קדימה ויש עצירה במקצב , אך עליך להמשיך ולחתור. כאשר הגל חולף מעליך, יש לשמור על יציבות. יצאת המשוט לתנועת חתירה נוספת יכולה לייצב אותך במצב זה.
כל תנועת חתירה היא תנועת תמיכה פוטנציאלית .

זו הנקודה בה אני משנה את אופי סגנון החתירה שלי.
כאשר אני תחת הגל ונקודת שיווי המשקל שלי מושפעת באופן קיצוני, אני אחפש תנועת חתירה המספקת לי תמיכה נוספת עד אשר יש לי טווח ראיה קדימה שוב .
מספר החתירות הראשוניות אותן אני מבצע לאחר שהגל פגע בי, הן לרוב בסגנון תמיכה. אני משתמש יותר בתנועות פריסה מאשר בחדירה זוויתית למים.
תוכלו למצוא פרטים נוספים על צורת חתירה זו במאמר "תנועת חתירה קדמית תומכת".
אם אשתמש בחתירת הכוח שלי אני עלול למצוא את עצמי כאשר המשוט נמצא שקוע בזווית של
90 מעלות בתוך המים בדיוק כאשר אני זקוק לתמיכה , וזו לא תהיה אפשרית .
עת לכוח ועת לתמיכה , זמן המפגש בין הקיאק לגל הנשבר הוא הזמן לשילוב ביניהן .

כאשר שכבתי על הדק הקדמי מצאתי את עצמי אף יותר חסר שיווי משקל . ובנוסף לתנוחה חסרת היציבות יש להוסיף את העובדה שהמשוט שלך נמצא יחד איתך באותה תנוחה ואינו מספק מומנטום של תנועה או תמיכה.
שוב , יש להישען קדימה אך לשמור על תנוחת חתירה .

מרגע שעברת את הגל וחוזרת תחושת היציבות יש לחזור לחתירת כוח , עם תנועה אנכית יותר של מוט המשוט למים . כאשר הגל נשבר עליך שכיח שהקיאק יגיע למצב של עצירה מוחלטת ואף גרוע מכך – תנועה אחורנית .
כאן הכוח הוא קריטי. השאיפה היא לצאת מאזור זה של שבירת הגלים במהירות האפשרית , ואם יש בידך להשיג זאת , אינך רוצה גל נוסף שנשבר עליך.

בהתאם לאופי הגלים ולהתקדמותך, ישנה האפשרות כי תכסה מרחק מספיק כך שתגיע לגל הבא בטרם הגיע לנקודת השבירה שלו .

הסיכויים הם שקרוב לוודאי תמצא את עצמך מאיץ לקראת גל נוסף שנראה בדיוק כמו אחד שעומד להישבר עליך, שוב . אך אם אתה רוצה זאת מספיק , אתה תעבור אותו בדיוק בזמן .
באופן אישי, אני נהנה מסוג זה של גל . אני אוהב לטפס כנגד גב הגל ולשגר את הקיאק שלי מעבר לקצהו , כדי לתפוס קצת אויר.
אני זוכר פעם אחר כאשר בדיוק הצלחתי לעבור את הגל על הקצה שלו, והקיאק שלי היה לחלוטין באוויר. כנראה שנטיתי הצידה , כי כאשר הקיאק שלי צנח חזרה לכיוון המים הוא התהפך לאיטו .
נחתתי כאשר אני הפוך ב 180 מעלות עם הראש למטה ומתגלגל מצחוק .
בגלל שצחקתי כל הדרך למטה הייתי צריך להתגלגל במהירות חזרה . צחקתי את מלאי האוויר שלי ולא נשאר לי יותר.
זו הייתה הפעם היחידה שזה קרה לי. לרוב אני נוחת עם הראש למעלה .

איני יכול להדגיש מספיק את הנושא של "הרצון להצליח", לרוב אתה תצליח לעבור את הגל בטרם הוא נשבר עליך אם תחתור עם כוונה להצליח.
אני אומר לתלמידי כל הזמן , עליכם לרצות זאת באמת ! זה עוזר גם כשהאנדרנלין מתחיל לפמפמם בעורקים , ולא לשכוח , לסובב את פלג הגוף העליון .

זוהי תחושה נהדרת כאשר אתה עובר מעל שפת הגל שניה לפני שבירתו . אם תזמנת את יציאתך כך שאתה לא פורץ לים בזמן התקפת גלים , בשלב זה תהיה בדרכך החוצה .
בכל מקרה המשך לחתור עם כוונה עד אשר אתה נמצא במרחק בטוח ולחלוטין מחוץ לאזור שבירת הגלים . כדאי לך להגיע לאזור גלי העומק (swell ) , שם תוכל להירגע ולמרות שהקיאק ינוע למעלה ולמטה עם הגלים אין סכנת התהפכות מחוץ לאזור השבירה .

לאחר שהבקעתי דרך כמה גלים , אני לוקח לעצמי מספר דקות לוודא שאני מוכן ליום של חתירה .
אני בודק את הציוד שלי ומחליף בגדים , אם יש בזה צורך. כמובן שמבעוד מועד סידרתי ואבטחתי את
את הציוד שלי , עוד בטרם המעבר דרך אזור שבירת הגלים.
למדתי בדרך הקשה , אם אתה רוצה לאבד ציוד פשוט דחוף אותו מתחת למייתרים החוצים את הדק הקדמי ללא אבטוח...

נפגעתי ע"י גלים עוצמתיים ביותר במהלך השנים.
אני ממליץ על שימוש בקסדה באזור שבירת הגלים. את משקפי השמש שלי הפסקתי להרכיב בזמן המעבר בגלים, מלבד החוויה של לחוש אותם נתלשים מראשי (גם כאשר הם היו מאובטחים...).
אני שונא את זה שהם מכוסים באגלי מלח מתייבשים לכל אורך היום. מאחר וגם כך אני צריך לשלוף חתיכת בד מתוך השק היבש שלי על מנת לנקותם, אני כבר מעדיף שישכנו שם בבטחה עד שאעבור את הגלים . אז אני שולף את המשקפיים והכובע ומאחסן את הקסדה. אלא אם כן החלטתי להמשיך ולשחק בגלים או באזורים שסביב הסלעים.

יש תמיד להפנות את הראש ולבדוק את מראה קו החוף לפני היציאה להמשך החתירה. זה לא יאומן עד כמה המראה מהים לכיוון החוף, שונה מהמראה  מהחוף לכיוון הים.
כפי שאמרתי קודם, אני ממליץ כי אם בכוונתך לעבור דרך אזור שבירת הגלים – אל תשכב על הדק הקדמי ותהיה פאסיבי כשהגל נשבר עליך. הישען קדימה , הטה את הראש או הנמך אותו לפי העדפתך וחתור דרך הגל.

אני אוהב להשוות את המצב לרכיבת אופניים . כאשר אתה ממשיך לדווש יש לך שיווי משקל טוב יותר.
בזמן עצירה שיווי המשקל שלך אובד . האם ראית בעבר רוכב אופניים עושה את "ריקוד הרמזור" ? הם חייבים לשמור על שיווי המשקל שלהם באופן אקטיבי , הם לא שוכבים חסרי תנועה על הכידון .

אם ברצונך לפרוץ דרך הגל, יש צורך במומנטום שנוצר מחתירה קדמית טובה ותנוחת גוף שתאפשר לך להגיב ולחתור לפי הצורך.